יום חמישי, 30 בינואר 2014

סינרולס- מאפי שמרים קינמון + עשרה דברים

אז במגמת ימי ההולדת שאינה תגמר בקרוב, גם את החמדמודים האלה הכנתי עבור יומולדת של ידיד טוב שלי [פעם קודמת פירסמתי מאפינס שוקולד צ'יפס טבעוניים שגם נאפו לקראת יומולדת, ועתידות להיות עוד מנות יומולדת.. אחת מהן אפילו שלי :) ]. אבל תכף נדבר עליהם... כי.. כי.. ענת הנהדרת מ"על עיצוב ושאר ירקות" העבירה גם לי את המשימה של עשרה דברים שלא יודעים עלייך.



וכאילו.. זה נראה לי קל, כי הבלוג יחסית חדש ו.. אף אחד לא יודע עלי כלום.. אבל- עשרה דברים?!?!... שלמים?... טוב.. ננסה :)

1. אני סטודנטית לתואר שני במדעי החיים. אני עושה את התואר שלי במעבדה שמתמחה במיקרוביולוגיה אז אני משחקת רוב היום בחיידקים ווירוסים. זה דווקא נחמד. הסברה אומרת שהרבה אנשים שעוסקים במדע עוסקים איכשהו גם בבישול או אפיה כי יש לזה אלמנטים דומים. אז מסתבר שאני חלק מהסטטיסטיקה.



2. בניגוד מוחלט לעובדה שאני עובדת כל היום עם חיידקים, אני ג'רמופובית לגמרי. אני לא יכולה שאנשים חולים לידי אפילו טיפ טיפה. כי אני ממש [ממש (ממש)] חוששת מלהדבק ולהיות חולה גם :(

3. אבא שלי שף! שזו לא בדיוק עובדה עלי, אבל זו לגמרי עובדה שמשפיעה עלי. בעיקר קלורית, אבל גם בקטע נורא נחמד כזה של טיפים בבישול ואפיה, והחלפת מתכונים. למשל הכנתי טארטלים [שיפורסמו ממש בקרוב] והתקשרתי אליו לבקש את המתכון לבצק הפריך שהוא נתן לי פעם [כי ברור שלא רשמתי אותו בשום מקום]. אחרי חצי שעה הוא מתקשר אלי לשאול אם הסתדרתי ויצא טוב, ואם הוא יכול לקבל את המתכון לעוגת הגזר [האגדית] שלי. אז כן, כייף.



4. אני בנאדם קצת מבולגן. טוב זה שקר. אני קצת יותר מבולגנת מ"קצת מבולגנת". אני לא יודעת איך אנשים עושים שהכל יהיה נורא... מסודר. גם שאני משתדלת להיות יותר מסודרת זה מרגיש לי מבולגן.. הצילו..

5. אני מפחדת מדגים. כן כן. דגים. יש סיפור שלם של טראומה מאחורי זה. אבל אני אשאיר את זה ככה באוויר. אני והדגופוביה שלי נמשיך לנו הלאה.



6. אני לא סובלת שמיר. הריח של זה עושה לי.. בע.. אבל מעבר לזה אני די בסדר עם כל מיני מאכלים.. נראה לי.

7. אני קצת מנגנת על גיטרה. וקצת שרה. קצת. פעם היה לי חלום לנגן על גיטרה בס אבל הסריגים נורא גדולים!! :(

בצק לפני התפחה
8. אחד הדברים השנואים עלי זה לשטוף כלים. תנו לי לעשות ספונג'ה, ולקפל כביסה.. אבל כלים?.. מישהו רוצה לקנות לי מדיח שלא יהיה לי מקום עבורו בדירה? :(

בצק אחרי התפחה
9. רזיתי יותר מ30 קילו.. שזו עובדה שאולי קצת קשה לי לדבר עליה. אבל היא אחד הדברים הכי משמעותיים בחיים שלי. שינוי מקצה לקצה. הייתה תקופה בשיא התהליך שהייתי מכורה להשקל.. הייתי נשקלת כמה פעמים ביום וכבר יכולתי לאפיין את השינויים בגוף שלי במהלך היום..



10. תמיד תמיד אהבתי לאפות.. הייתי אופה דברים קבועים כמו מאפינס בננה ושוקלד צ'יפס ועוגת גזר [איך המתכונים האלה עוד לא נכנסו לבלוג? אני לא יודעת..] ודברים משתנים כמו עוגות שמרים ועוגיות שונות מפעם לפעם.. אבל האובססיה שלי התחילה דווקא בשנה-שנה וחצי האחרונות.. שזה קצת לא מתיישב עם העובדה הקודמת.. אבל זה כייף לי, ואני נהנית לראות אנשים נהנים מהתוצרים שלי. ומפה הגיעה ההחלטה גם לפתוח את הבלוג, ואני מקווה שאתם נהנים :)



וזהו!! עשרה דברים.. וואו.. זה היה קשה..



אז עכשיו אני צריכה להעביר את זה הלאה.. אבל רוב הבלוגרים ביקום כבר קיבלו את זה.. את אני אעביר את זה להדר ורוני המקסימות מ"בואנ'ה פטיט" [אני יודעת שכבר העבירו לכן אבל לא פירסמתן אז אני יכולה :) ]. וליובל מ Dulce de leche שהלוואי והייתה מפרסמת יותר :)



עכשיו אפשר להיות רציניים ולדבר על הסינרולס המהממים האלה! המתכון אליהם נלקח מסדנא שעשיתי ב"לגעת באוכל" עם קצת שינויים ותוספות שלי. והם יוצאים נהדרים! ממליצה בחום. [כן, כאילו שאני אפרסם משהו ואגיד לכם לא להכין אותו...]



מרכיבים:

לבצק:
500 גר' קמח
25 גר' שמרים טריים (או 10 גר' שמרים יבשים)
75 גר' חמאה
200 מ"ל חלב קר
75 גר' סוכר
2 ביצים
חצי כפית מלח

למילוי:
80 גר' חמאה רכה
סוכר חום כהה וקינמון- אני שמתי לפני העין כפי שנראה לי מתאים למילוי של הרולדה.. אם אתם ממש רוצים לדייק הם כותבים במתכון 240 גר' סוכר חום כהה וכף קינמון

לזיגוג:
כ-50 גר' אבקת סוכר.
חצי כפית תמצית וניל
כ-2-3 כפות חלב

מה עושים בעצם?
משתמשים במיקסר עם וו לישה. שמים את הקמח והשמרים [אלא אם כן אלה שמרים טריים מקוביה ולא שימרית שהם באים כפתיתים. את השמרים מהקוביה צריך להמיס קצת קודם בנוזל לפי ההוראות ואז להוסיף עם הנוזלים. סבבה? סבבה].
ממיסים חמאה במיקרו ומערבבים אותה עם החלב הקר. מוסיפים את זה לתערובת הקמח. מוסיפים סוכר וביצים ומעבדים עד לקבלת בצק. בשלב הזה מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש [המיקסר לש כמובן, לא אתם] כחמש דקות עד לקבלת בצק אחיד וחלק. מכסים [ניילון נצמד, מגבת.. איך שבא לכם] ומתפיחים עד שהבצק מכפיל את נפחו [או שעה או לילה במקרר. ההמלצה היא לילה במקרר. אני עשיתי שעה בחדר חמים ויצא אחלה].
לאחר התפיחה מרדדים את הבצק למבלבן בעובי 5 מ"מ בערך. מברישים את הבצק בחמאה רכה [ולא מומסת!!] ובוזקים מעל את הסוכר והקינמון. מגלגלים לרולדה ארוכה ופורסים לפרוסות. כל פרוסה לוקחים וסוגרים את שול הבצק של קצה השבלול מתחת לפרוסה [כמו שאני מראה בתמונות].


מסדרים בתבנית במרווחים גדולים ומתפיחים התפחה שניה [כחצי שעה בערך].
מברישים בביצה ואופים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות כ-15-20 דקות עד שהסינרולס זהובים.
נותנים לסינרולס מעט להתקרר.
מכינים את הזיגוג- מערבבים את אבקת הסוכר עם החלב ותמצית הוניל. מזרזפים מעל הסינרולס.



הערות:
#ניתן [ואף כדאי, למרות שלא עשיתי זאת] להכין סירופ סוכר ולמשוח את הסינרולס בו לאחר שהם יוצאים מהאפיה. סירופ שמים ביחסים שווים 1:1 של סוכר ומים ומבשלים על הגז עד לרתיחה.
# לרוב על סינרולס שמים את ציפוי ה"קרים צ'יז" אבל זה נראה לי כבר טיפה יותר מידי לטעמי ולכן שמתי את הזיגוג [הקל מאוד] של אבקת הסוכר מלמעלה. אבל אם אתם בקטע- לכו על זה.

4 תגובות:

  1. מסכימה איתך לגמרי בקשר לכלים ושאר עבודות הבית!

    אגב, אני שמחה שהעברתי אליך את המשימה,
    הסינרולים נראים מדהים...

    השבמחק
  2. אוי ואבוי, לתוך מה נכנסנו... ;)
    ועוד היה תכנון להעביר לך את המשימה! אוף אנחנו כאלה מורחות את הזמן...
    זה בטח רמז למשהו :)
    סינרולס זה שולט, שמרים גם. למות על זה!

    השבמחק
    תשובות
    1. קדימה קדימה, להתחיל לעדכן :D

      מחק